search

הטיפים והחדשות שלנו

אתם מוזמנים להירשם לניוזלטר מבית שיטת I-FACTOR, בית הספר למוטיבציה ולתקשורת שיווקית. כדי שתוכלו להיעזר בטיפים להגשמת העשייה שלכם בארגונים, עמותות חברתיות, עסקים, קריירה ועוד. ציינו את התחום המעניין אתכם- כישורי קריירה, ניהול זמן, מוטיבציה ויחסי ציבור "עשו זאת בעצמכם לעצמכם", נטוורקינג, שירות ומכירות, התנעת שינוי ארגוני ועוד. קריאה נעימה. 

שם פרטי
שם משפחה
דוא"ל
תאריך לידה
RadDatePicker
RadDatePicker
Open the calendar popup.
כתובת
תחומי עניין

הטיפים והחדשות שלנו

אני אמא 90%

אני אמא 90%
“החלטתי להיפרד לפני שנים מהדימוי של האמא המושלמת. היא מסוכנת המושלמת הזו. היא אמא תוקעת, מתישה, מתסכלת. היא מעייפת אותך, עלולה למוטט אותך”

אני אמא 90%

אני אמא 90%. היו תקופות שעל התמונות הקשות הצרובות בראשי והמובאות להלן של עוד ניסיון שלא הבשיל תרתי משמע, הייתי נותנת לעצמי ציונים נמוכים בהרבה. שלא לדבר על נכשל.

 

"אני אמא גרועה”, אמרתי באחד מרגעי המשבר הראשונים בתהליך של חידוד הזהות האימהית שלי. ”למה?” נשאלתי. "כי אין לי ערכת תפירה בבית, אני לא בטוחה שיש לי מחט וחוט”, עניתי בבכי בלתי נשלט. "אני מהאימהות האלו שאם לילד שלהן ייתלש כפתור לא אוכל לעשות את הדבר האימהי הבסיסי ולתקן לו”.

 

העניין עם המחט רק הציף ערימת שחת של תהום הדרישות שלי מעצמי. חלקן הזויות, חלקן יותר. חפרתי עם המחט הדוקרת הזו פנימה ומצאתי את ה’פושעת’ – הבנתי שהדרישות התובעניות מגיעות מאיזה אמא 100% מושלמת, כמו ההיא מהמופע של טרומן (או למה ללכת רחוק – מ”אמהות מבשלות”) שיושבת לי בראש. כן ההיא, המפונפנת, זאת שקמה מאופרת מהמיטה, הבית שלה מסודר תמיד, יש ארוחת צהרים/ערב חמה ופוטוגנית שהיא גם העלתה לאינסטגרם, "מה הבעיה, זה בחמש דקות”, זה המשפט השגור שלה, היא לא מזיעה כשהילדים מבקשים ממנה להכין ופל אמריקאי והיא שרה כשהיא מקפלת כביסות.

 

אמא 100% אפילו מצליחה, באופן מרגיז במיוחד, לשמור על הקריירה שלה. היא הולכת לעבודה  מתוקתקת וחוזרת לקבל את הילדים רעננה מתמיד.  אותה אידיאלית מטרידת מנוחה, מצקצקת מולי באצבע מורה, מכריחה אותי להסתכל מנקודת מבטה על כל האמהות המאורגנות האלו כמותה, שמספיקות להביא מתנת יומולדת ביום של היומולדת של החברים ולא שבוע אחרי, שמכינות עוגות שכבות לאמא שבת ולא מחברות כמה עוגות "הבית” מהסופר.

 

אותן אמהות שכשהן בפגישות עסקיות הן מכניסות לתיק המסודר מאוד ידיים מעוטרות בציפורניים מטופחות משוחות בלק אחיד (ולא לק טלאים ששמו באוטו דקה לפני) ואז מוציאות ברוגע כרטיס ביקור ולא מגבון מלוכלך שדחפו מהר אחרי שהורידו הילדים בבית ספר.

 

אמא 100% לא צועקת  אף פעם על הילדים, תמיד מסבירה הכל בחיוך ובסבלנות. אמא 100% לא מרשה לעצמה להתלונן, לרצות משהו בשביל עצמה. אסור לה. היא חייבת להיות מושלמת בשביל כולם. אסור גם להזיז את הגבינה שלה. המציאות צריכה להתאים לה. לא להפך.

 

החלטתי להיפרד ממנה לפני שנים. היא אמא מסוכנת המושלמת הזו. היא אמא תוקעת, מתישה. היא אמא מתסכלת. היא מעייפת אותך, עלולה למוטט אותך. היא רואה רק את חצי הכוס הריקה ומשפיעה עליך בכל תחום. היא רצתה שאהיה 100% בכל דבר שאני עושה – בעסק, בזוגיות. זה שובר.

 

ואז חיפשתי ומצאתי אמא אחרת. זאת שהכוס שלה מלאה לא חצי אלא 90%. אמא מצוינת דווקא.

 

אמא 90% מודעת לחסרונות שלה, אבל בוחרת להתמקד ביתרונות ובעשייה.

 

אמא 90% מוקירה את העובדה שבכל זאת השיגה ציון כזה גבוה – 90% , שאפו לא?!

 

והיא השיגה אותו כבר בחדר לידה, כשהאומץ שלה (והחוכמה לקחת אפידורל) הביסו את הכאבים האיומים כשבחרה להביא מאהבה את הילדים הנפלאים שלה לעולם.

 

אמא 90% עושה 120% מאמצים כדי לשמור על הממוצע המצוין הזה מדי יום. לפעמים היא מוקירה את עצמה יותר ומעלה את הציון ל-95-98%, ולפעמים יורדת ל-85-80%, וזה בסדר. כי החיים הם ספירלה, לא קו ישר של קבעון כמו של ההיא המושלמת.

 

אמא 90% תמיד נוכחת להקשיב, לטפל, לתת כלים לאוצרות שלה שיודעים שהיא שם, בכל עת, אוהבת אותם וגב למענם. אגב, על הביטחון הזה שלהם בה, היא מרשה לעצמה לתת לעצמה אפילו ציון 99%, ומשאירה רק אחוז אחד פתוח כדי שהיא לעולם לא תקבל את זה כמובן מאליו ותמשיך לעשות הכל כדי להצטיין במדד החשוב הזה.

 

אמא 90% מבינה (וגם הם) שהיא לא כזו סופר וומן, שהבית אף פעם לא יהיה מוזיאון ושאם רוצים גרביים אז צריך לשלוף זוגות תואמים מהכביסה. לפעמים היא גם קצת שוכחת דברים (אבל כמעט בכלל לא את מה שהבטיחה), ולאפות משהו מוצלח לא בטוח יקרה אבל איזה כיף לנסות ביחד עם הקטנטנים!?

 

אמא 90% נותנת לעצמה מקום לצעוק (כן, גם לצרוח), לכעוס, להגיד "צריכה לבד, תנו לי מרחב” וזה לגמרי בסדר כי הם אמנם נסיכים אבל משרתים יש רק באנגליה וגם הם לוקחים חופש לפעמים.

 

אמא 90%, לא כמו המושלמת המסוכנת, מכבדת את הזכות הטבעית של הילדים שלה להיות כמו שהם ונותנת להם מקום להרגיש, לחשוב, להטיל ספק, להתנגד, ולהבין שהם לא חייבים להיות מושלמים, שרק יהיו בריאים ומאושרים. שיעשו הכי טוב שהם יכולים (וזה מצוין). שילמדו כל יום משהו חדש. והכי חשוב – שייהנו מהחיים.

 

אין מה להגיד. אחלה אמא ה-90% הזו! החלטתי ששווה לאמץ.

 

לפעמים ההיא מה-100% שבראשי מתגנבת לי לנשמה וגורמת לי לתחושות כישלון. לפעמים אני גם מקשיבה לה ומלקה את עצמי, ואז אני עצובה ומתוסכלת. אבל פיצחתי איך לנצח אותה. אני קמה, נטענת בחיוך של בן זוגי וילדיי שמגלים לי כמה הם אוהבים ומעריכים אותי ואת האמא שאני, מחליטה לעצמי ש”אם אינך יכולה לזה, תצחקי על זה”, ומזכירה למושלמת ההיא ובעיקר לי : ‘הלו, גברת  את הרי בכלל לא קיימת. מושלמות יש רק באגדות’.

מערכי מכירה שירות ונאמנות לקוח

מערכי מכירה שירות ונאמנות לקוח
קורס מערכי מכירה שירות ונאמנות לקוח שפותח ומועבר ע"י לימור אטד בקריה האקדמית אונו

מערכי מכירה שירות ונאמנות לקוח

לימור אטד פותחת את שנת הלימודים בקורס חדש שפיתחה עבור החוג לפרסום ותקשורת שיווקית בקריה האקדמית אונו

 

הקורס בנושא מערכי מכירה, שירות ונאמנות לקוחות מושתת על העידן החדש של מודלים שירותיים בקרב ארגונים וחברות בישראל בעולם. בקורס יתוודעו הסטודנטים לשורשים של המודלים הנעוצים בניסיון רחב השנים של חברות וארגונים ובהתחדשות הסביבתית, למטרותיהם, לתמיכתם במטרות השיווקיות של הארגון וכן לנושאים נוספים ומגוונים המתייחסים לפן הפרונטלי של ארגון מול לקוחותיו ולמשמעויות.

 

סטודנטים לחוג בפרסום ותקשורת שיווקית יניבו מן הקורס למידה על בסיס החיבור בין שיווק ושירות, כלים ותובנות שירותיות דרך הליך המכירה ולאחריו, תקשורת שירותית והבנת השלכותיה ומשמעויותיה.

 

הקורס ישלב הכרות מעשית עם חטיבות שיווק ושירות של חברות מובילות. כמו כן, יתארחו אנשי תעשייה מובילים בתחומי השירות והמכירה מעולם הסלולר, צרכנות, בנקאות, נדל"ן, מסחר דיגיטלי ומדיה בישראל.

מעלה אדומים במעלה החינוך

מעלה אדומים במעלה החינוך

מעלה אדומים במעלה החינוך

עיריית מעלה אדומים מאמינה במערכת החינוך שלה ובימים אלו יוצאת בסדרת סדנאות וקורסי הכשרה לצוותי חינוך בעיר למטרות פיתוח מוטיביציה ותקשורת, לחיזוק כישורי קריירה וחיים, ולחינוך. הקורסים וההכשרות שפותחו ברוח שיטת I-FACTOR, יועברו על ידי לימור אטד ויארחו גם אנשי מקצוע והשראות מהשטח דוגמת עופר דומינגז וחגית רון רבינוביץ'.

סליחה, גבר. טעיתי

סליחה, גבר. טעיתי
“זה לא אתם, זה אני” – רגע לפני שהיא מפסיקה להתנצל, לימור אטד מנצלת את יום האישה כדי לבקש סליחה מהגברים בחייה

סליחה, גבר. טעיתי

יום האישה הבינלאומי הוא הזדמנות לא רעה לחשבון נפש נשי. זמן לומר סליחה לגברים המרכזיים בחיי ובה בעת פשוט להפסיק להתנצל.

 

הסליחה הראשונה מוקדשת לך בעלי, בן זוגי ,יקירי, שהטעיתי אותי ובעקבות זאת הטעיתי אותך שה’אני’ שהכרתי ושהכרת, זו שלפני הילדים, הרווקה "המגניבה”, הקרייריסטית לכאורה, הכל יכולה, לא חייבת לשנות סטטוס לאשת איש ואם לילדים.

 

זה לא אתה זה אני, שחייתי בתבניות של "ללה לנד”. זו אני שחשבתי שאישה אמיתית חייבת להיות "גבר שבגברים”, יכולה לעשות הכל בעצמה, חושבת שלהגיד ‘אי אפשר’ זה לחלשים, שהמוח שלה מטיל וטו על ‘לבקש עזרה’. אני זו שחטאתי בהיבריס לחשוב שאם אגייס את יכולותיי ואכניס את החיים ללו”ז מסודר אז הכל יהיה בקונטרול ואוכל לעשות הכל בעצמי.

 

אני זו שחששה לשבור את ההסכם הלא כתוב בינינו – להיות בדיוק בדיוק כמוך, לא פחות ולא יותר. עצמאית, מנהלת וגם אם אחבוש על ראשי את ה’כובע’ החשוב מכל – משפחה, עדיין אוכל לנהל את החיים של ‘לפני’ בדיוק באותו אופן גם ‘אחרי’. ולקח לי זמן להודות שאשת חיל זה גל גדות בסרט ושאני רוצה, מעדיפה וגם צריכה את עזרתך. ובכלל, להתחזות ל’כמוך’ בזבז לי את הזמן ומאוד הפריע לי לחיים.

 

 אז סליחה שהודיתי והודעתי קצת מאוחר על השינוי, סליחה שהתשדורת שלי היתה מבלבלת. זה היה חוסך לנו כמה מהמורות בזוגיות. מצד שני, זה תהליך חשוב שהיינו חייבים לעבור; האמת הונחה על השולחן ועשתה הכל ברור יותר: גבר ואישה. שותפים. אנשים. ואנשים רוצים בשניים. רוצים שיווין בנטל וחלוקה בקסם. לכן, אישי יקירי, מפסיקה להתנצל ובמקום זה אומרת לך תודה! תודה על השותפות ל’תרגול ההדדי’ – אני בלבקש ואתה בלאלתר. לפעמים מצליח לנו פחות, לפעמים יותר, העיקר שעושים. קוראים לזה דרך.

 

הסליחה השנייה מוקדשת לכם, הגברים שבין לקוחותיי, ספקיי והקולגות שלי על הפעמים שבהם דחיתי פגישה באמירה העלומה ‘אילוץ אישי’ שזה מכבסת מילים ל’הילד חולה, חייבת להישאר איתו בבית’. שוב, זה לא אתם. זה אני.

 

למרות שאני עושה הכל כדי לתת לכם שירות ראוי ולפעול להצלחתכם ולמרות שאתם שבעי רצון וחברים, אני עדיין מרגישה שזה עלול להיות כמו בוטוקס לגבה. לכם, אגב, זה פחות  קורה. כשאתם נשארים בבית עם הילדים עולה לכם המנייה ואתם דווקא ששים לפרסם את ה’תשואה’ הלאה. בעניין הזה במיוחד (ורק בעניין הזה!) מאמצת את בנט ומפסיקה להתנצל. הרי גם לכם בבית ודאי יש מי שוויתרה על יום עבודה בשביל הדבר החשוב לכם מכל וכמו שאני מכירה אתכם, אתם בטח מעריכים את זה נכון?

 

הסליחה השלישית לשני בניי היקרים לי מכל. סליחה שאתם עדים בעיקר לצד המפנק והמוותר של אמא (וכמה אני שמחה על בית הספר המאזן שתורמת האחות המדהימה שביניכם) זה מודל חלקי לנשים שתפגשו בחיים האמיתיים: האמיצות, העומדות על שלהן. הן לא יוותרו לכם, הן יהיו בנות זוג שידרשו את המגיע להן ויבקשו שתעשו ותחלקו איתן. אבל כשתצדיקו את זה, תכבדו, תתנו, תסתכלו כשווים מול שוות, בגובה בעיניים (ורק בטיימינג הנכון מתחת), יהיה לכם עולם ומלואו מבית היוצר של שותפות נאמנות לחיים ואני מקווה שאת המסר הזה אני מעבירה לכם טוב.

 

את הסליחה האחרונה אקדיש לעצמי על השנים שבהן קצת טעיתי וכדי להיתפס חזקה רציתי להיות כמו גבר, במקום לזכור שאישה זה חזק. סליחה שהתעלמתי מהברכה הבלעדית שלנו שנקראת אינטואיציה, זה היה חוסך שנים של תחרות עם עצמי על הבלתי אפשרי ממילא. אבל מאז שהבטחתי לי לא להתעלם מהבטן ומשאר אחיותיה – החוזקות הנשיות מאפשרות לי לזהות מתי אני צריכה לעצור, להביט בי, להקשיב לליבי, לראות שהכי טוב זה לעשות ולהיות ‘אני’ בערך מוחלט – לא גבר. הרבה אישה. אגב, הן גם מוודאות שאני אזכור היטב שמה שהכי חשוב זה בעיקר שאהיה אדם.

.

7 סודות הצלחה לנשים עסוקות

7 סודות הצלחה לנשים עסוקות
מי אמר שכדי להצליח אנחנו צריכות להיות 100%? כדי להצליח - יכול להיות שגם 90% יספיקו ואף יותר, הנה 7 טיפים מנצחים לנשים בעידן בו אנחנו רוצות להשיג את הכל

7 סודות הצלחה לנשים עסוקות

כולנו רוצות להצליח בחיים, להצליח בלימודים, בקריירה, באימהות, להיראות מעולה, להיות בשיא הכושר והבריאות ואם אפשר גם לשמור על חיי זוגיות וחברה. אבל האם אנחנו באמת יכולות להיות מושלמות בהכל? לא בטוח. לימור אטד, טוענת שלא, ויש לה 7 טיפים בשבילכן נשים יקרות, שרוצות להצטיין בכל.

 1. תתחילי לחשוב 90%
ההבנה כי נדל"ן הזמן ביומן מוגבל, תעזור לנו לאמץ את המסר - הטוב ביותר האפשרי כמונע שחיקה אולטימטיבי. הפילוסוף היידגר, צדק כשהמליץ שבמקום לאנוס את המציאות, דבר שממילא אינו אפשרי עדיף לנו להגמיש עצמנו אליה- ההבנה שבמגבלות המציאות, אי אפשר להיות מושלם בהכל, ובכל זמן נתון, אלא אפשר לעשות רק את הטוב ביותר שאנו יכולות, מסירה מעמסה עצומה מהנפש ומולידה קבלה עצמית המאפשרת לנו להיות הגרסאות הטובות ביותר של עצמנו. תבחרו 90%, מספר יעד מצטיין אחר, או אפילו אל תבחרו מספר בכלל. העיקר שנפסיק לחשוב שמושלם זה המציאות האפשרית.

2. קודם כל את

הפרידו בין פרק א' ו-ב' של היום, זמן להקדשה ואהבה עצמית, תהיו הרבה יותר יעילות כאשר תקחו פסק זמן לעצמכן בלי סלולרי, ילדים ועבודה. היו מודעות לחשיבות המנוחה.


3. מה באמת חשוב לך?
אחד מהגורמים המדרבנים ביותר שחיקה- הוא ניהול זמן לקוי. בבואנו להוציא החוצה את השחיקה, כדאי להקדיש זמן לבדיקה עצמית - מהן באמת האבנים הגדולות בחיים שלנו והאם מה שאנחנו עושות בפועל מקדם אותנו לטפח אותן? על מה מהמשימות שווה ואפשר לוותר כי הן לא מקדמות את המטרות שבחרנו לעצמנו, מהם עוגנים בלו"ז שלרוב אינם משתנים (זמני איסוף ילדים, שעות עבודה וכו') באילו דברים אנו משקיעים ונשקיע זמן? על מה בכלל אפשר היה לוותר ולפנות חלל יקר להטענה עצמית האם חלוקת המשימות מתבצעת היטב בבית ובעבודה? עצירה לרגע לחדד את ההכרות שלנו עם עצמנו תיצור חיבור בין הרצונות לזמן הריאלי שלנו וכל תמנע מראש שחיקה, תתזמן את הנושאים, המשימות, והערכים שלך.


4. עשי רק מה שאת אוהבת
כבר נאמר על ידי חכמים מאתנו "תבחרי עבודה שאת אוהבת ולא תצטרכי לעבוד יותר אפילו יום אחד בחייך". מומלץ שאת כל הדיונים שאנו עורכות עם עצמנו בענייני קריירה נסית לדיונים על מימוש עצמי ועל אהבה לעשייה שמתאימה לנו. אין ספק שזה יוריד משמעותית את רגעי השחיקה ויגביר רגעי הנאה.

5. אל תהיי גבר גבר

לעולם אל תנסו להתחרות בגבר שלכן. אל תחשבו שאתן צריכות להתנהג כמו גברים. תתחברו לצד הנשי שלכן, לאינטואיציה ולעצמכן. הכי חשוב. הקשבה עצמית היא החשובה מכל.

 

6. תנסי ליהנות
כנשים עסוקות, ובעיקר אלו שמורגלות לנהל קריירה ועסקים, אנו עלולות להביא את הנטייה הניהולית, באדרנלין גבוה, בתדר "משימות שיש לעשות", גם הביתה, לחיים שאחרי העבודה, גם למצבים בהם לא נדרש ניהול בקונטרול מלא בכלל, אלא נדרשת הוויה, ונוכחות ותקשורת נטו. ליכולת הניהולית יש יתרונות רבים, אבל בכל זאת - נסו ליהנות מהדרך ולהכניס פאן לחיים גם בין המטלות היבשות.

 

7. שני את המחשבה
האופן בו אנחנו חושבות ומדברות משפיע על היום שלנו ועל החיים בכלל. כלל שתגידו יותר שקשה לכן וכואב לכן, כך זה יהיה קשה יותר. נסו להתייחס אל הקושי כאל אתגר ותוכלי לעמוד בו בקלות וגם להיות גאה בעצמך שהצלחת.

 

הטיפים באדיבות לימור אטד, אמא ל- 3 ילדים, בעלים של עסק עצמאי, מרצה ומנחת סדנאות אמא 90% לתקשורת וכישורים במשפחה, בקריירה ובארגונים על פי שיטת I -FACTOR אותה פיתחה באהבה לנשים וגברים שרוצים לחלום ולבצע. 


חוזרים לשגרת בית-הספר: 7 טיפים לניהול זמן נכון בבית

חוזרים לשגרת בית-הספר: 7 טיפים לניהול זמן נכון בבית
אם בחופש אלתרנו את עצמנו לדעת בין זמן עבודה לזמן ילדים, הרי שכך גם מאופיינים הימים הראשונים של החזרה לשגרה הנקטעים שוב ושוב על ידי חגים והצורך בהטמעה הדרגתית של הילדים בבתי הספר ובגנים. אם ילדכם משתלבים לראשונה במסגרת חינוכית כמו גן או כיתה א', הדבר מצריך מכם לקחת בחשבון את זמני ההסתגלות הלא צפויים שלעיתים יכולים להסתכם בשבוע ויותר. צרכי ההסתגלות מאתגרים את הלו"ז בעבודה ונפגשים מהר מאוד עם הלו"ז העשיר ולעיתים המייגע של אחר הצהרים- חוגים, הסעות ועוד.

חוזרים לשגרת בית-הספר: 7 טיפים לניהול זמן נכון בבית

איך כהורים נפתח את שנת הלימודים הבאה ברגל ימין ובניהול שפוי של עצמנו מול הזמן? איך נצליח להתנהל בין המשימות בהתחשב במשאב שתמיד המצוי בחוסר? כמו ברוב הדברים בחיים, הכל מתחיל בתקשורת עם עצמנו ועם הילדים, משם הדרך לפתיחת יומן ותזמון יעיל של כלל רבדי שגרת חיינו תהיה קצרה. הנה 7 טיפים לשינוי התנהלותי בכל בית.

 

1. קחו את הזמן להתבוננות

לפני שנבחר איך לנהל את הזמן שלנו במרוץ להטמעת השגרה. כדאי שניקח יום יומיים להתבוננות עצמית - איך נראים הימים שלנו וכיצד הם עתידים להראות עם החזרה לשגרה? באילו דברים אנו משקיעים ונשקיע זמן? על מה בכלל אפשר היה לוותר ולפנות חלל יקר לעצמנו ולילדים? טרם שינוי, עלינו להקצות זמן לבדיקה עצמית , מה הם הדברים החשובים לנו באמת? באיזה סל נרצה להניח את ביצי הזהב של משאב הזמן? מה הם העוגנים הקבועים של היום שלנו: שעות עבודה למשל (ואם אין? להגדיר!)? מה הם הנושאים העלולים לגזול מאתנו זמן מעבר לשעות האלו? ועל מה מהם נוכל לוותר כדי להגיע בזמן הביתה? ובאשר לזמן אחה"צ משפחה - האם קיים סנכרון בין בני הזוג והילדים על זמן משפחה? האם חלוקת המשימות מתבצעת היטב בין כל בני הבית? שאלות אלו ואחרות יעלו ברגעי התבוננות בעצמנו ובהכרות עם צרכני הזמן שלנו. אלו שאלות שחשוב לשאול, ושבעיקר- מחדדות את ההכרות עם עצמנו, עם הדברים החשובים לנו באמת, שבהם שווה להשקיע זמן ומאפשרות את תחילתם של מיפוי ותעדוף יעילים הרבה יותר בהמשך.

2. מה חשוב לכם? תכננו מראש הערכות חזרה לשגרה

אחרי שהתעמקתם במה שחשוב לכם בבית, בעבודה ובכלל, תזמנו את הנושאים, המשימות, הערכים וכו' אשר התמקדות בהם תביא לכם ולסביבתכם רווח תפקודי מיטבי. לנושאים ולמשימות החשובים ביותר כדאי לתת את "הנדל"ן" האטרקטיבי ביותר בשטח היומן שלנו ולאחר מכן יש למקד את אלו שחשיבותן קטנה יותר.

 

הנושאים ועדיפויותיהם כמובן משתנים. כך למשל סדר היום המשתנה בקליטה וחזרה ללימודים מצריך תמיכה וסיוע לקטנטנים והופך למהותי. כדאי למקם אותם מראש בלו"ז בין אם בניהול אחר של שעות העבודה שלנו (וכן. מותר לשקף לבוס שבשבוע הקליטה אתם נדרשים להיות יותר בבית ותשלימו בהמשך את החסר) ובין אם בניהול זמן האיכות איתם- האם ממש עכשיו חייבים לסדר את הבית או אולי עדיפה קודם שיחה טובה על איך עברו הימים הראשונים בהתחלות המרגשות שלהם בבית ספר? ההחלטה היא אצלנו.

3. זמן מנוחה

תוך כדי שאנחנו מבינים את מפת הדרכים היומית שלנו, כדאי שנתזמן את המשימה היומית המומלצת הראשונה - זמן לעצמנו, זמן למנוחה. יש מי שיגיד שמשפט כזה נשמע מנוטרל מהמציאות. ומה פתאום לתזמן קודם את זמן המנוחה לעצמנו ורק אז את המשימות הרבות שלנו. אך לא כך הדבר. כמו שבטיסות ממליצים "קודם תחגרו את עצמכם, ואחר כך את הילדים". כך גם ביומיום שלנו, בלי נ.צ (נקודת ציון) מנוחה יומית, לא משנה מתי היא ממוקמת ביום. ב-10 בערב , ב8- בבוקר , בכל זמן שתבחרו, הפרדה מלאה בין העולמות עבודה-משפחה, נחווה ימים בלי התחלה, אמצע וסוף. המשפחה והקריירה על אתגריהם וטרדותיהם מכאן ומכאן יתערבבו. בלי מקום וזמן לעצמנו, להטענה יומיומית עצמית, נהיה בתפוקה ובאנרגיה ירודה בין אם בעבודה או עם הילדים. והתוצאה? ימים "מעורבבים", בהם נפספס משהו או מישהו בסביבתנו.


הקפידו על חצי שעה יומית, או כל ‘מתחם' זמן אחר, נקודת ציון שתהווה גדר ההפרדה בין פרק א' וב' של היום שלכם. 30 דקות או כל זמן אחר שתבחרו שבו פשוט לא תעשו כלום, תהיו נוכחים ברגע הזה, במנוחה, במחשבה, בהתמקדות בעצמכם. הצלחתם להגיע טיפה יותר מוקדם הביתה מהעבודה? שבו עם קפה רחוק מהסלולרי. נוסעים ישירות לאסוף הילדים? נתקו מגע מהעולם באוטו. תהיו אתכם. רק אתכם.


4. בתכנון, החשיבו מראש שעה כ- 45 דקות

העריכו שעה כ-45 דקות בלבד. רבעי השעות המצטברות מהיום יהוו את האוויר הנדרש לקיום המשימות שלנו בנחת ולתכנון ריאלי של הזמנים. מה גם שהם בהחלט יכולים לכסות מראש עיכובים שנולדו מבלת"מים. וכהורים? אנו חווים לא מעט כאלה.

5. תכננו יחד עם הילדים

מומלץ לשבת עם הילדים כשבוע לפני חזרה לבית הספר ולדבר איתם בהדרגה (לא על כל הנושאים ביחד, זה לא יעיל) על תכנון זמן צפוי. לשאול אותם מה חשוב להם שיכנס בסדר היום, אילו חוגים יעדיפו, מה נראה להם נכון בהתנהלות עם החזרה הביתה- מתי שיעורים מתי טלוויזיה, תופתעו לשמוע שהם מבינים גדולים בניהול זמן. (ובכלל, ישיבות כאלו נכונות לכל זמן). הכנתם טבלה שבועית לסנדוויצ'ים ולארוחות צהרים? חסך לכם זמן מריבות וזמן התלבטות עצמית מה להכין. חשוב להשאיר זמן לבטלה. כן היא חשובה לא פחות. בטלה היא לא רק לרוגע היא גם זמן ואקום נהדר לצמיחת רעיונות חדשים וליצירתיות.


6. זמן איכות עם הילדים- כשאנחנו איתם אנחנו רק איתם

בזמן איכות עם הילדים שווה ללמד את עצמנו להניח את הטלפונים בצד, מי שחשוב לנו כבר נמצא ממש כאן, מולנו. מפתיע לגלות עד כמה יחס מכבד והתמדה בזמני איכות משפחתיים יגרמו לילדים לגלות הבנה והערכה גם לזמנים בהם תהיו עסוקים יותר. 

7. יחסי ציבור לזמן שלכם- ספרו לילדים על סדר היום שלכם

בכל תהליך התכנון וגם כמובן בביצוע, חשוב לשלב תקשורת מיטבית. להסביר לילדים ובני הזוג על העוגנים בלו"ז, מה אנחנו עושים בעבודה, מה חשוב שבגללו התעכבנו או לא היינו זמינים. יחסי ציבור לזמן שלנו יסייעו לסביבה להבין אותנו טוב יותר ולנו- לחוות הרבה פחות קונפליקטים ותחושת החמצה. כדאי לשקף לילדים וגם לעצמנו שכל דבר שעושים, גם משימות החובה אפשר לבצע בהנאה. הכל תלוי במשקפיים שנלמד לשים.

 

במבט שבועי, מוצ"ש הוא זמן טוב להסתכל על השבוע שהיה ועל זה שקדימה ולבצע תכנון והתאמה גמישה לאירועים הצפויים, למשימות, התורנויות וזמן האיכות לקחת בחשבון ולהזכיר שכמה שנתכנן לא תמיד נוכל לשלוט על אילוצים שאינם בשליטתנו ולהיות פתוחים לגמישות ולחישוב מסלול מחדש בניהול הזמן שלנו. כל אלו יעזרו לנו להתנהל ביעילות, לרתום את הבית אלינו, להספיק הרבה יותר ובעיקר- תכנון משותף כזה מייצר שיח, תקשורת ותזכורת ברורה- ליהנות מהדברים החשובים באמת.

 


הכותבת היא לימור אטד, אמא ל-3 ילדים, בעלים של עסק עצמאי ומפתחת שיטת I-FACTORלמוטיבציה ותקשורת מקדמת בקריירה עסקים וארגונים, מרצה ומנחת סדנאות "נ.צ מנוחה תחילה-לניהול זמן משפחה-עבודה"


חתונות עסקיות: כך תעשו זאת נכון

חתונות עסקיות: כך תעשו זאת נכון
שותפות בעולם העסקים היא דבר מסובך, ממש כמו בזוגיות ■ הקפדה על הכנה מוקדמת וניהול היחסים תסייע לנהל את העסק

חתונות עסקיות: כך תעשו זאת נכון

פתיחת עונת החתונות מזכירה שכדאי לשים דגש גם על  "חתונות", כלומר שותפויות, בעולם העסקים. חשוב לדעת מה ה'נדוניה', ממי ואיך מתגרשים עוד לפני שחותמים על חוזה לחיים משותפים. לפני שיוצאים לדרך, יש לשאול האם אנחנו בנויים לעבוד עם שותף קבוע בעסק. זו שאלת המפתח בטרם יציאה להרפתקת שותפות. האם אנחנו כבעלי עסקים וכעצמאים המורגלים בהובלת העסקים מסוגלים לחשוב בשניים? לחלוק באחריות ובקבלת החלטות? בטוב וברע?

לכן, לפני שאנו פונים לדרך של שותפות קבועה ומעוגנת, ראוי שניתן את הדעת בכנות על האופי האישיותי והעסקי שלנו. במידה והתשובה שלילית, תמיד נוכל לבחור כאלטרנטיבה ב'דייטים', 'רומנים קצרי טווח', כלומר שיתופי פעולה נקודתיים אד-הוק שיכולים להסתיים כשמסתיים פרויקט, או להמשיך, אם הם מוצלחים, בפרויקטים נוספים. שיתוף פעולה כזה יכול להיות מניב ופורה מבלי לחייב אותנו בקשר  קבוע.

אם החלטתם לחבור לשותף, שאלת הכימיה היא הא'-ב' של היחסים עסקיים, בדיוק כמו בחיים. כדאי לוודא שיש ניצוצות הן האחד לגבי השני והן לגבי נושא השותפות - מהותו של העסק. נראה שעדיף לעשות עסקים עם אנשים שאנחנו יכולים לבטוח בהם ומרגישים בנוח לידם. אנשים שיש להם את המסוגלות להלהיב זה את זה ולעודד, לתת מוטיבציה וכיוון, שזה חשוב לטמפרמנט העסקי ולשיווק. עם זאת, באותה נשימה, היו כנים עם עצמכם ועם השותפים לגבי המאפיינים האישיותיים, היכולות העסקיות, ויתר הנכסים ב"נדוניה" שאתם והם יכולים להביא לשותפות.  

האם ניגודים באמת מושכים?

האמירה השגורה "ניגודים מושכים", נכונה גם לעולם העסקי אך האם היא מסוגלת לגרום לנו ולשותפים שלנו להצליח לאורך זמן? כמו בחיים, גם בעסקים ,האחר והשונה קוסם לנו, ניגודים מושכים יכולים לעורר התלהבות, ו"רומנטיקה" העלולה לבלבל את המציאות התכל'סית של העסק,

ולכן בבחירת שותף עסקי צריך לבחון קודם כל את קיומו של המשותף - לוודא שישנו שיח דומה על חזון, שישנה תמימות דעים על מטרות עסקיות ושהפערים בין השותפים הם באזור האפור ולא שחור מול לבן. כמו כן, את השיח על הניגודים אפשר להמיר לשיח יעיל על נכסים משלימים - מה כל אחד מביא לקשר העסקי שמשלים את התמונה המלאה של השותפות. שוני מנקודת מבט כזו הוא רצוי ותקין, מאחר והוא משקף מצב שבו השותפים משלימים זה את זה, ולא מתנהגים כמו הפכים שירחקו עם הזמן זה מזה.

בשלב הבא יש לצאת ל"דייט". כמו שלא מתחתנים לפני שיוצאים לדייטים, גרים קצת ביחד ומעמיקים את ההכרות, כך גם בעסקים: רגע לפני שחותמים, כדאי לבצע קייס סטאדי על פרויקטים ניסיוניים משותפים. את העניין החשבונאי ניתן לפתור למשל בכך שאחד יוציא את החשבונית והשני יוציא דרישת תשלום מולו כנגד.

צלחתם את תקופת הניסיון? אפשר לנסח "כתובה עסקית" שתכלול לא רק את ראשי הפרקים למהלך השותפות, כי אם בעיקר את ה"איך נפרדים אם נפרדים". רבות הפעמים בהם התלהבות מיחסים משותפים והמחשבה ש"אף פעם לא נפרד" גורמת לנו להקל ראש בפרטים לכאורה קטנים. עדיף לדעת איך מתגרשים ולכתוב את העקרונות במסמך שחור על גבי לבן. עם זאת, לאחר סיכום הדברים, אל תשכחו להניח את הנייר בצד כמטרייה ליום סגריר בתקווה שלא יגיע, וכך לצאת מלאי אמונה באופק משותף.

חלקו תחומי פעולה

אחרי שהחלטתם על שותפות יש לוודא חלוקת תחומי פעולה. למשל, חלוקת הלקוחות או חלוקת תפקידים. בשתי אפשרויות הפעולה חובה עלינו לשקף ללקוחות את חלוקת התפקידים על מנת למנוע בלבול מחד, ולהראות את היכולת להעניק טיפול משותף מאידך, ולחדד את המסר ש"עסק, על כלל שותפיו, כאן בשבילך".

זכרו כי יחסים הם לא מובן מאליו וכדאי ליצור זמן איכות שלא קשור בעבודה, ושיזכיר לנו את הסיבות האנושיות, הערכיות והאישיות שבשמם התחברנו לשותפים. בנו ערוצי תקשורת ברורים, לרבות קביעת נקודות מפגש ודיווח הדדי שיזרימו את המידע באופן שוטף ומכבד וימנעו מידור הדדי. ברגעי משבר בזוגיות, שבוודאי יגיעו, עליכם לשמור על מסר אחיד מול העובדים והלקוחות, ולשדר עסקים כרגיל.

איך עושים קריירה אחרי לידה? מתחילים בעזרה

איך עושים קריירה אחרי לידה? מתחילים בעזרה
אל תוותרי על חופשת הלידה, אל תעדיפי פגישת עבודה על מסיבת גן, ותקבלי את זה שאימהות היא העבודה הכי חשובה של חייך. איך זה מסתדר עם קריירה מצליחה? לימור אטד, אמא לשלושה ובעלת עסק עצמאי מדגימה

איך עושים קריירה אחרי לידה? מתחילים בעזרה
עם ההתרגשות על לידה חדשה במשפחה, הגיעו גם הפחדים ההוריים. כמו רוב הנשים גם אני תהיתי: איך בכלל עושים את זה? איך משלבים קריירה עם המציאות החדשה? איך לא אאבד את המימוש העצמי בעבודה וגם אהנה מהמצב המשפחתי החדש הדורש את עיקר תשומת לבי? עד ההריון הראשון, עבדתי כסמנ"כלית במשרד פרסום ובמהלך ההריון, התחלתי להקים עסק לייעוץ תקשורתי. איך מביאים ילד ועסק לעולם ומצליחים בשני המישורים? לקח לי זמן אבל הבנתי שכל מה שצריך הוא להביט למציאות בעיניים ולחשב את מסלול הקריירה שלי מחדש.  

 

תוצאותיו של מחקר אחרון מבית הספר למנהל עסקים בהרווארד, מוכיחות כי ילדים לאימהות קרייריסטיות עוזרים יותר בבית ומצליחים יותר בבגרותם. למרות זאת, אחרי לידה, נשים עובדות עלולות להיקלע למצב מבלבל ומתסכל באשר להגשמה העצמית שלהן בקריירה. במיוחד מי שבקריירה תובענית, שמורגלת בעבודה עד שעות מאוחרות. אני הייתי שם במקום הזה, קרייריסטית תובענית שפתאום ביום אחד, הופכת לאמא. הנה  חמישה טיפים למימוש עצמי שאחרי לידה:  פרי החלטות שנולדו בלילות ארוכים בלי שינה.

לפני הכל: קבלי את המצב הקיים ותני לעצמך זמן לעכל

כבעלת עסק שבבת אחת נותקה מהסביבה העסקית ונותרה בבית, להניק ולטפל בילדים- חוויתי חוויה מטלטלת. "איך אני שיצאתי כל יום לבושה יפה למשרד ומטפלת בעניינים ברומו של העסק לפתע בבית 24/7 טרוטת עיניים, כלואה בתוך פיג'מה עם תינוק קטן". בדיעבד הבנתי שהיה עליי להזכיר לעצמי להיפרד מהתדמית החקוקה בראש הזו של איך "נראיתי, נשמעתי, נתפסתי" ולקבל את המצב החדש.

 

ברגע שלא התנגדתי לסיטואציה, קיבלתי אותה באהבה - הפתרונות היצירתיים צפו מאליהם. לצערי, בלידה הראשונה ובשתיים שאחריה, לא מימשתי את חופשת הלידה מתוך אותו חשש מוטעה לאבד אותי, אבל ממליצה בחום לחברותיי הנשים באשר הן: חבקו את חופשת הלידה בשתי ידיים, שימרו על תקשורת במינונים נכונים עם מקום העבודה ונצלו כל זמן פנוי בין ההנקות והטיטולים למנוחה.  במקרה שלנו, העצמאיות האחראיות לגורלן גם בחופשת לידה, הדבר אפשרי אם מתכוננים מראש ומפריטים משימות הלאה במהלך החופשה כדי לשמור על הלקוחות מחד ומאידך בעיקר-לשמור על בריאות גופנו ונפשנו.

מסיבת סיום לילד או פגישת עבודה? 

יש מי שאולי יתרעם על משפט כזה אבל הלב תמיד יגיע לאותה מסקנה: ילד זה העבודה הכי חשובה שתהיה לנו. מרגע הלידה עברתי לחיים עתירי דילמות  שעיקרן: איפה עליי להשקיע יותר אנרגיה? התשובה ברוב הפעמים, כבר הגיעה מבפנים ובאופן מוחלט. משקלם של הילדים על המאזניים תמיד יהיה משמעותי יותר מכיוון שבאהבת פרי בטננו עסקינן. מסיבת סיום לילד בגן או פגישה? הילדים שלי מנצחים ובגדול. עם השנים הבנתי, שעת לחשוב בתבונה איך לנצל נכון את המשאב שתמיד נמצא בחסר והוא הזמן, כך שיאפשר לנו לעבוד ולממש עצמנו ועם זאת ישקף את מה שחשוב לנו באמת והם כל אותם רגעי איכות עם הילדים.

תפסיקי לדבר "קריירה", תתחילי לחשוב מימוש עצמי

התדמית "אשת קריירה" מעלה בכולנו אסוציאציות על נשים שמתחתנות עם העבודה, עובדות שעות מרובות, ממוקדות רק בהצלחתן העסקית. חטאתי במודל הקלאסי הזה והבנתי שאפשר לערער על המיתוג! הדבר השפיע חד משמעית הן על המהות שלי ובעיקר על תכנון השעות המושקעות בעבודה.

 

ברגע שעושים את המעבר מתפיסת קריירה שמגדירה אותי ל'מה יממש אותי ויאפשר לי עדיין לכלכל את ביתי וגם לבלות זמן עם משפחתי', הרי בו ברגע אנו מעבירות את מהותנו לעולם הבחירה החופשית. עולם כזה הוא נטול תפיסות חברתיות ועשיר בהחלטות אישיות על יעדים המתאימים לנו בדיוק. המשמעות היא ש"אני לא חייבת לעבוד הרבה שעות במשרד או אחרי זמן העבודה, אני יכולה לארגן את משימותיי ו/או את יעדיי העסקיים הריאליים ולתכנן זמן עבורם באופן שקול ובר מציאות".

את כן צריכה עזרה

נשים שרגילות לנהל את החיים מנהלות חוזה לא כתוב עם בן זוגם ועם סביבתם ש'עזרה זה לחלשות, "אנחנו  לא צריכות". לקח לי זמן להגיד לבן זוגי היקר, שמנהל קריירה תוססת בעצמו, שאני צריכה את עזרתו. שקעתי בכעסים עליו, על עצמי, ובזבזתי זמן בהשלכת הכעסים עליו שחייו לכאורה "נמשכים בדיוק אותו הדבר", כאשר במקום זה יכולתי פשוט לבקש, הוא מיד שש לעזרה. זה קרה בגלל שחשבתי בטעות שאפשר להכניס  ילד חדש ללו"ז והכל יסתדר מעצמו ובקונטרול מלא שלי. אבל המציאות לא עובדת ככה! אנחנו צריכות עזרה. עלינו לשקף לבן הזוג ולסביבה שאנחנו אמנם 'יכולות הרבה אבל לא הכל', החיים השתנו, נדרשת עזרה ובעיקר נדרש תכנון מחדש הן של מהות והן של סדר היום מול בן הזוג ו/או מול עזרה חיצונית.

 

קיבלת את המצב הקיים? פני זמן לאסטרטגית האימהות והקריירה שלך

כמו בקריירה גם בחיים, אחרי שמבינים את ה"רקע" צריך לכתוב בראש ורצוי גם על דף את החזון האימהי שלנו ואז את אסטרטגית הקריירה שלנו ,למצוא את נקודות ההשקה בין השניים אחרי התבוננות ריאליסטית שרואה את התמונה המלאה, את מי אנחנו באמת ולא את מי שנדמה עצמנו להיות, את המציאות הכלכלית, את נתוני משאב הזמן הכל כך סופיים.

אסטרטגית קריירה היא כל דבר שנבחר לעשות. כן. גם עצירה או הפסקה היא החלטת קריירה, כך גם הליכה קדימה, החלטה על שינוי מקצועי וכו'. כל אלו החלטות שתמיד נוכל לשנות בזמן המתאים לנו. כבר אמרו חכמים מאתנו –העיקר לא לפחד כלל.  

כשהתוויתי את "המפה", והנחתי את התמונה לפניי, כל מה שנשאר לי לעשות זה להשתמש ביתרון המובהק הנשי שלנו- יעילות ,ולפעול לכתיבה ובעיקר לביצוע תכנית המתזמנת את העבודה, המשפחה, ובעיקר את הזמן לעצמנו שיהפוך את השילוב ה"כובעי" הזה למיטבי.

כשיש אג'נדה היא מאפשרת גמישות וג'ינגול גם כשיש בלת"מים כמו ילד חולה חלילה, מחאת סרדינים , או מן העבר השני פגישת עבודה מתארכת. חזון עצמי ברור מזכיר לנו במהירות לאורך השנים, שלא נותר זמן לרגשות אשמה מיותרים במשחק התפקידים בין אימהות לעבודה, ואם כבר נשאר אז במקום לכלות אותו על הלקאה  עצמית תמיד נוכל  ל"לקום לעשות להם סנדוויץ" או לתת עוד חיבוק.


 

פורשים מצה

פורשים מצה"ל? טיפים לבניית קריירה שנייה
בעקבות הסערה סביב המלצות ועדת לוקר הכוללות את שינוי שיטת הפנסיה וקיצור גיל הפרישה בקרוב, רבים ממשרתי הקבע יאלצו "לחשב מסלול מחדש". איך עוברים לקריירה אזרחית אחרי שנים רבות בקבע? 5 טיפים מועילים

פורשים מצה

בניית קריירה שנייה באמצע החיים היא תהליך לא פשוט, שדורש מאיתנו לעצור ולחשוב לעומק מה אנחנו רוצים ומה הם היכולות שלנו. פרסום מסקנות ועדת לוקר העלו לשיח הציבורי את סוגית אנשי הקבע, שחלקם משתחררים שנים רבות לפני גיל הפנסיה ומעוניינים לפתוח בקריירה שניה. לפניכם כמה טיפים שיוכלו לעזור למשתחררים טריים.

 

1. מי אתם?

ראשית, עצרו וחשבו "בנקודה הזו של החיים שלנו, מי אנחנו? ומה אנחנו באמת אוהבים?. כדי לבנות את האסטרטגיה בדרך לקריירה הבאה שלכם, באסטרטגיה כמו באסטרטגיה יש לבצע מספר שלבים. ראשית, יש להכיר את עצמנו מקרוב, את תפקידי חיינו, את הכובעים שאנו חובשים בכל יום. מה תפקידנו במשפחה ומה המחויבות שלנו כלפיה, מה אהבנו במסגרת הצבאית, מה הם התחביבים שלנו, באיזה תחום אנחנו רחבים בידע או בניסיון.  

 

בשלב זה חשוב להיות כנים ולהבין מה הדברים שגורמים לנו הנאה ומניעים אותנו לעשייה, ומה הדברים שפחות מדברים אלינו. אסור לנו לשכוח שבמהלך השירות הצבאי רכשנו מיומנויות שיכולות להמשיך ולשרת אותנו גם באזרחות. למשל: תכלול רב של משימות, ניהול צוות, הדרכה ועוד. ברוב המקרים בנוסף להתמודדות האישית, שיח עם הסביבה החברתית והמקצועית יכול לעזור, כל שצריך לעשות הוא להתגבר על האגו לטובת השגת המטרה הסופית.  

 

2. מה יש בכם שאין באחרים?

שנית, עלינו להגדיר בינינו לבין עצמנו מה יש בנו שאין באחרים. זו היא למעשה ה - USP שלנו (unique selling proposition) שבזכותה יחליטו להעסיק אותנו ולא מועמד אחר, הייחודיות שבתרומה שלנו שתצא בכל מפגש שלנו במהלך חיינו המקצועיים - בין אם בראיון עבודה, במפגש עם לקוח עתידי. אם ישנו אתגר בתהליך מציאת ההבטחה השיווקית, הסתכלו שוב על משובים שקיבלתם, היזכרו בתפקידים אליהם התקדמתם וחשבו מה גרם לכם להשיג אותם.

 

 

3. תוכנית עבודה

סידרתם את הראש? עכשיו לשנס מותניים וקדימה לתוכנית העבודה. כאשר החלק התיאורטי מאחורינו ואנו חשים מדויקים ומונעי מטרה, הגיע שלב בניית תכנית העבודה. בשלב זה עלינו להגדיר בעל פה ובכתב, בהתאם לתובנות שגילינו על עצמנו, מה הוא חזון הקריירה שלנו? היכן אנחנו רואים את עצמנו בעוד מספר שנים?

 

כמו בכל אסטרטגיה, כאשר קיימת מטרה עלינו לפרט אותה ליעדים. לכן, את החזון שהגדרנו, עלינו לפרט למטרות אופרטיביות לשנה הקרובה או לתקופה שאנחנו נבחר. נקבע יעדים לעבודה - היכן היינו רוצים להתברג? מה חשוב לנו במקום העבודה - בצוות או לבד? מידת אחריות ויזמות גבוהה או עבודה מונוטונית קבועה וברורה? 

 

4. כתיבת קורות חיים

יש לכתוב קורות חיים מרשימים ומפורטים, ומומלץ לקבל חוות דעת של מישהו שיש לו ניסיון בתחום משאבי האנוש. צה"ל עורך לא מעט פעילויות למשתחררים, בדקו אם יש הקצאות והשתלבו. כמו כן אל תוותרו על חוות דעת כתובות ממפקדים ופרטי התקשרות לעת הצורך - זה יכול לשרת אתכם בהמשך.


5. כל הכלים שבעולם

השתמשו בכל הכלים שיכולים לעזור לכם לצלוח את התוכנית שהצבתם; צרו רשימת נטוורקינג, מי הם האנשים שאנחנו מכירים שעשויים לעזור לנו, למי נפנה על מנת להגיע למקומות עליהם אנו חולמים?

 

אין ספק כי בכל שלב אנו עשויים לחוש קושי או תסכול. הרי אם היה כה פשוט להגדיר חזון או חלום, לא היינו זקוקים לתכנית אסטרטגית ורובנו היינו חשים תחושת מיצוי והספק. אך אל חשש - יש דרכים לעקוף את הקושי. הבחירה שלנו תוביל אותנו להתנסות, למיפוי אפשרויות, לבדיקת השטח. משם נוכל לקבל אינדיקציה וניסיון ולכוון את עצמנו בצורה מדויקת יותר לניסיון הבא. העיקר הוא העשייה.


כעת, כאשר בניתם אסטרטגיה מדויקת עבורכם ועבור מטרותיכם צאו לדרך בהצלחה, באמונה מלאה ובמוטיבציה לעשייה מבלי לחשוב על התוצאה. דברו ב"יש" וב"אפשר" בחשיבה כזו, הנכון והטוב כבר יגיע. 

 


 

נ.צ 1530 תחילה.

נ.צ 1530 תחילה.
כששואלים אותי איך אני עושה את זה, איך מנהלת את הזמן בין קריירה לילדים אני עונה בקוד המפתח: נ.צ 1530 תחילה. נקודת הציון האחראית לשפיותי. קו הזינוק לתחילתם של 30 דקות, בין 1530-1600, או בכל 'מתחם' זמן אחר, המציין את גדר ההפרדה בין פרק א' וב' של היום שלי. 30 דקות שהם המצפן לתכנון היומי. חצי שעה שבה אני עושה-כלום ובעצם הכל.

נ.צ 1530 תחילה.

כששואלים אותי איך אני עושה את זה, איך מנהלת את הזמן בין קריירה לילדים אני עונה בקוד המפתח: נ.צ 1530 תחילה. נקודת הציון האחראית לשפיותי. קו הזינוק לתחילתם של 30 דקות, בין 1530-1600, או בכל 'מתחם' זמן אחר, המציין את גדר ההפרדה בין פרק א' וב' של היום שלי. 30 דקות שהם המצפן לתכנון היומי. חצי שעה שבה אני עושה-כלום ובעצם הכל.

 

נ.צ 1530, הפכה עבורי לסמל לאיזור הדמדומים בין זמן המשרד, ההרצאות, העיסוקים לבין זמן המשפחה. הרבה דברים קורים ב 30 דקות האלו וגם לא כלום. החור השחור הכי לבן שיש. חלל יקר מפז. לעיתים אני מעבירה את נ.צ 1530 לנקודות זמן אחרות. ל 10 בבוקר או ל 1900 בערב, היא גם יכולה להימתח לשעה, או שומו שמיים אפילו ליום חופש.

בלי מילת הצופן 1530, הימים בלי התחלה, אמצע וסוף. ימים שהמשפחה והקריירה על אתגריהם וטרדותיהם מכאן ומכאן מתערבבים לכאוס גורף. ימים שבהם סטטיסטית, אני או מישהו בסביבתי תמיד מפסידים משהו. ברגע שנ.צ 1530 שלך מעוגן, ולא משנה באיזו שעה, אפשר לבנות יום יעיל ושפוי.

 

רק יש לו טריק לנ.צ 1530. את חייבת להיות כאן ועכשיו. בהווייתך המלאה. אחרת הוא "סתם" עוד חצי שעה. את חייבת להיות נוכחת ברגע הזה.

 

וכשאת עושה את זה, פתאום את מגלה ש 30 דקות זה המון המון זמן אם את באמת, אבל באמת נמצאת בהם. נוכחת בכנות בכל אחת מה 30 דקות האלו , מרגישה את כל ה 60 שניות של כל דקה בהם. מחליפה למדי ב'. שמה שעון בסלולרי ומניחה אותו בצד הלא קרוב (ונכון. לוקח זמן לבחור וגם לבצע את זה). ומתיישבת/שוכבת.

את יכולה לנמנם 17 דקות מלאות ולשתות קפה ב 13 הנותרות. לגימה, לגימה.

את יכולה להתמכר לשטחיות הבריאה ולראות גיא פינס מוקלט או את הסוף של הפרק בסדרה שנרדמת אליו ליל אמש.

ואת יכולה סתם לבהות. בהייה זה אחלה דבר. טוב ליצירתיות. הרבה רעיונות עולים מאליהם.

הרבה דברים קורים בוואקום הזה כשהמוח והנשמה מתפנים. ולמה? כי את מדברת עם האדם הכי חשוב-עם עצמך.

אני 'מתעוררת' מה 30 דקות רעננה כמו משינה. בנות, אני מניחה את זה כאן- ה 30 דקות האלו הן בוטוקס.

 

ותדע כל אם עברייה שכלום לא קורה בחצי שעה.

 

גם אם הילד קבל מכה בגן-עוד חצי שעה תראי את זה.

וגם אם הלקוח צלצל-עוד חצי שעה בדרך לילדים תעני לו.

וגם אם לבן הזוג/חברה היה משהו דחוף לספר- המילים יפרצו כנהר גועש בדיוק באותו אופן גם עוד חצי שעה.

וגם אם תכננת לסדר את הבית רגע לפני שהם באים-רדי מזה, הבלגן יחגוג בשנית תוך פחות משעה. למה לעבוד כפול?

 

עכשיו את רק איתך. בעוד חצי שעה את איתם. עם כוווווולם.

 

 30 דקות. היום כשזה כבר מוטמע בי אני נזכרת בימים בהם הזדעזעתי מהמחשבה לקחת לי "יומית" כזו. שלא לומר התייסרתי אם לא מיציתי עד הדקה האחרונה עוד מייל במשרד גם אם יום העבודה שלי מתחיל ב 7.

 

אחרי שהתרגלתי אליה לנ.צ 1530, התחלתי לשמור עליה מכל משמר עד כדי כך שאני ממש מרגישה בחסרונה כשאני מפספסת אותה.

 

ימים שעוברים עלי בלי ה"גונג" של נ.צ 1530 הם ימים מקולקלים.

ימים שבהם אין סדר עדיפויות שבו לקחתי את עצמי בחשבון הופכים אותי לפחות יעילה, יותר עצבנית ומזה לא חיננית.... ואם בניהול זמן עסקינן, מסתבר שעדיף להישמע לגונג של ה1530 הפרטי שלך אחרת ישמעו גונגים אחרים, נעימים פחות, תמרורים של גופך ונפשך שיעצרו את המרוץ שלך ממילא.

כשנ.צ 1530 שם, נוכחת ,שרירה וקיימת, אפשר להיות גמישים ולהזיז אותה קצת קדימה קצת אחורה באאוטלוק, בהתאם לעליות והמורדות של היום, בהתאם לצרכים המתהווים או הידועים מראש, וכמובן אפשר להאריך אותה, כל אחת בהתאם לפסיפס המשימות האישי שלה. אבל כבר אי אפשר להעיף אותה מהיומן הפנימי. אי אפשר להתעלם ממנה. נוכחותה חיונית לשפיות, חיונית לאנרגיה.

 

וכשהיא מתקבעת בסדר היום , מפתיע לגלות שהיא מולידה אחים ואחיות, דמויות משנה, בעלילת הלו"ז:

 

חופשה שנתית, חופשה זוגית, זמן לחברות ,זמן לפדי-מני-מסאג'-קוסמטיקאית ועוד ועוד. נטוורקינג שלם של חבורת מטענים איכותית ביותר, תוצרת "הארץ" שלך, גוש חוסם לטרפת, חבורה מחבקת המזמינה והמאותתת לך שלאבד אותם זה לשחוק את הסוללה שלך כליל.

 

ועכשיו כשנ.צ 1530 היא "חותמת" ביומן על שלל יובליה. אפשר להתחיל לנהל את עצמך מול הזמן!

 

הכניסי את העוגנים החשובים של הפגישות הקבועות, והמשימות השוטפות, במשרד ובבית

חלקי לחשוב-דחוף-בהול, רכזי את נושאי האופק ואת אלו של כאן ועכשיו , והתחילי לטפל ביעילות כמו שאת יודעת היטב. כי כשמצפן המנוחה שלך עובד, מי יכול לעצור אותך?

יח

יח"צ עשו זאת בעצמכם לעצמכם

יח

יחסי ציבור חשובים עבור כל עסק קטן כגדול. מה קורה כאשר התקציב לא מאפשר שכירת יועץ מקצועי? האם בכל זאת נוכל לממש את הצינור החשוב של חשיפה ללא תשלום למדיה כחלק מהשיווק של העסק שלנו? התשובה היא "כן, אבל" ...

 

 

האם ניתן לעשות יח"צ עצמי?

בעלי העסקים מכירים את האמירה שכל עסק צריך רו"ח, עו"ד ויועץ תקשורת. זה נכון. ליווי תקשורתי מקצועי הוא הכרחי עבור צמיחה תדמיתית ומכירתית. אבל כאשר התקציב לא מאפשר שכירת יועץ מקצועי ניתן לקחת פיקוד ולעשות זאת בעצמנו. כי מי אם לא אתם מאמינים וחיים את המוצר, השירות והעסק שפיתחתם. לשם השיווק הנכון- כל מה שצריך זה כלים.

יחסי ציבור הם למעשה כלי חשוב ביותר עבור כל אחד מאיתנו- בין אם אנו אנשים פרטיים בצומת קריירה, מנהלים בארגון גדול, או בעלי עסק עצמאי. כולנו יכולים לעשות שימוש עצמי ביחסי ציבור לשם האצת הקמ"ש לקראת ההגעה למטרות שלנו.

 

תתחילו בתוכנית פעולה:

ישנם מס' שלבים לתהליך. ראשית, כמו בכל פעילות עסקית בה נקח חלק, עלינו להגדיר את אסטרטגיות הפעילות שלנו. מה הם יעדי החשיפה שלנו? לאיזה קהל אנו פונים? אילו נושאים נוכל לקדם בכלי תוכן, רשתות חברתיות או כלים ידידותיים אחרים ובאילו נושאים נזדקק לתמיכה העיתונאית?

 

מה יש בנו שאין באחרים? ואיך נשתמש בזה לטובת יחסי הציבור העצמאיים שלנו?

שנית, עלינו לזהות ולשנן את ההבטחה השיווקית-תקשורתית של המוצר/ השירות והעסק שלנו, מה הוא הבידול שלנו שמאפשר לנו להיות ייחודי מול המתחרים?

מתוך אותה ההבטחה נוכל להצמיח סיפורי תקשורת שתומכים בה. כאן נכנסת הייחודיות של יחסי הציבור ששונים במהותם מפרסום. יחסי ציבור דורשים סיפור, תוכן מעניין עבור הקהל שלנו או עבור ערוצי תקשורת, כך למעשה באופן עקיף נוכל לקדם את המסר השיווקי שלנו.

סיפורים יכולים להיות כל דבר שקשור בעולמות התוכן הסובבים את העסק שלנו- סיפור אישי על צמיחתו של העסק ושורשיו, סטטיסטיקה מעניינת, תכני אקטואליה רלוונטים. למשל, אם העסק שלי הוא בתחום התיירות אהיה ערני לחג טו באב אשר מתקרב ע"מ להוציא חבילה רלוונטית לנופשים בתקופה.

 

הכניסו את הסיפורים ללוחות זמנים

כאשר מצאנו את אותם הסיפורים, נערוך רשימה מסודרת ונתכלל אותה לתוכנית פרקטית ומתוזמנת בלוח זמנים לעבודה מול צינורות עיתונאיים ומול צינורות שבחרנו לנהל בעצמנו כמו בלוג ייעודי, תכני רשתות חברתיות, ניוזלטרים, מגזינים עצמאיים. כמובן שיש להתאים את התכנים לאופי הצינור ולשם כך יש לחקור מעט על המדיה ועל שימוש הענף הרלוונטי לנו במדיה השונה-להתאים הסיפור לעיתונאי ולא להלאות עיתונאים בסיפורים לא רלוונטים ,כך גם באמצעי תקשורת שאינם תלויי עיתונאי לשים לב להקשר ,ולמי המדיה פונה.

כמובן שהדף קצר מלהכיל, והלמידה מצריכה מעט יותר. כיועצי תקשורת של עצמכם ועסקיכם חשובה גם היצירתיות, יכולת הנטוורקינג שלכם, יכולת התנסחות וכתיבה, חידוד כישורי תקשורת, דרכי פעולה מול ספקי תקשורת וניהול זמן. כל אלו הן פעולות נוספות שפיתוח שלהן יוכל להעמיק את היכולות ויבסס את היתכנות הפעילות התקשורתית העצמאית שתכוננו עבור העסקים שלכם.

כל שצריך הוא להתחיל. לא רק לחשוב את זה ,אלא פשוט לעשות את זה וללמוד תוך כדי תנועה את ביצוע המהלכים התקשורתיים הנכונים ביותר.

 

לימור אטד, מפתחת שיטת I-FACTOR לעסקים ולעצמאים בסדנאות והדרכות של השיטה תוכלו ללמוד "יח"צ עשו זאת בעצמכם לעצמכם" להעשיר את אופן פעולתכם העצמאית בעולם התקשורתי ולהפיק את המיטב בעזרת חומרי עזר וכלים ידידותיים לניהול עבודת התקשורת השיווקית, יחסי הציבור והפרסום שלכם באופן מעשי.

לגלות את ה- I-FACTOR ולקריירה !

לגלות את ה- I-FACTOR ולקריירה !

לגלות את ה- I-FACTOR ולקריירה !

רבים מאיתנו מכירים את התחושות המחשבות והרגשות של סיום המסגרת. לאחר הצבא, הלימודים האקדמאים, סיום קריירה ראשונה, הרבה פעמים מלוות אותנו תהיות לגבי החיים המקצועיים שלנו; כיצד נשתלב במקום המתאים לנו? איך נתקדם במקום העבודה הקיים? איך נבצע נטוורקינג ונפתח קשרים רלוונטים? איך נשווק את עצמנו, נהיה היח"צנים ויועצי התקשורת של עצמנו? וכאשר נגיע לנקודה המיוחלת, האם חיזקנו את כישורי העבודה כמו למשל ניהול הזמן ותקשורת בינאישית שלנו כדי שנוכל להיות יעילים ולמקסם את התפוקה שלנו? בחיים כמו בעסקים, כדאי להתחיל באסטרטגיה וממנה לצאת לעשייה.

 

עצרו וחשבו "בנקודה הזו של החיים שלנו, מי אנחנו? ומה אנחנו באמת אוהבים?"

כדי לבנות את האסטרטגיה בדרך לקריירה הבאה שלכם, באסטרטגיה כמו באסטרטגיה יש לבצע מס' שלבים. ראשית, יש להכיר את עצמנו מקרוב, את תפקידי חיינו, את הכובעים שאנו חובשים בכל יום- מה תפקידנו במשפחה ומה הן המחויבויות שלנו כלפיה, מה אהבנו בעבודה או במסגרת הקודמת שלנו, מה הם התחביבים שלנו, באיזה תחום אנחנו רחבים בידע או בניסיון. בשלב זה חשוב להיות כנים ולהבין מה הם הדברים שגורמים לנו הנאה ומניעים אותנו לעשייה, ומה הדברים שפחות מדברים אלינו, שבהם המוטיבציה שלנו עשויה להיות ירודה.

 

מה יש בכם שאין באחרים?

שנית, עלינו להגדיר בינינו לבין עצמנו מה היא ההבטחה השיווקית שלנו, מה יש בנו שאין באחרים, זו היא למעשה ה USP שלנו- unique selling proposition שבזכותה יחליטו להעסיק אותנו ולא מועמד אחר, הייחודיות שבתרומה שלנו שתצא בכל מפגש שלנו במהלך חיינו המקצועיים- בין אם בראיון עבודה, במפגש עם לקוח עתידי, יש צורך להשתמש ביתרון היחסי שגילינו על עצמנו, הוא בהחלט עשוי לשמש אותנו בדרכנו להצלחה.

 

סידרנו את הראש? ועכשיו- לשנס מותניים וקדימה ל(תוכנית ה) עבודה!

עכשיו כאשר החלק התיאורטי מאחורינו ואנו חשים מדויקים ומונעי מטרה, הגיע שלב בניית תוכנית העבודה. בשלב זה עלינו להגדיר בעל פה ובכתב, בהתאם לתובנות שגילינו על עצמנו, מה הוא חזון הקריירה שלנו? היכן אנחנו רואים את עצמנו בעוד מספר שנים?

כמו בכל אסטרטגיה כאשר קיימת מטרה עלינו לפרט אותה ליעדים. לכן, את החזון שהגדרנו עלינו לפרט למטרות אופרטיביות לשנה הקרובה או לתקופה שאנחנו נבחר. נקבע יעדים לעבודה- היכן היינו רוצים להתברג? מה חשוב לנו במקום העבודה- לעשות בצוות או לבד? מידת אחריות ויזמות גבוהה או עבודה מונוטונית קבועה וברורה?

 

השתמשו בכל הכלים והסתייעו באנשים שיכולים לעזור לכם על מנת לצלוח את התוכנית שהצבתם

עלינו ליצור רשימת נטוורקינג, מי הם האנשים שאנחנו מכירים שעשויים לעזור לנו להגיע למקומות שהגדרנו, למי נפנה על מנת להגיע למקומות עליהם אנו חולמים?

לסיום, יש לכתוב קורות חיים מרשימים ומפורטים, מומלץ לקבל חוות דעת של מישהו קרוב שיש לו ניסיון בתחום משאבי האנוש ויודע להעריך נכונה את הקורות החיים שלכם ולהמליץ נכונה.

 

"ואם טעינו בהחלטה או בדרך?" זכרו! זו היא לא טעות- זו היא חלק מהדרך!

אין ספק כי בכל שלב מעלה אנו עשויים לחוש אתגר, קושי או תסכול. הרי אם היה כה פשוט להגדיר חזון או חלום, לא קיים אתגר, לא היינו זקוקים לתוכנית אסטרטגיה, ורובנו היינו חשים תחושת מיצוי והספק- המטרה מול עינינו. אמנם, אל חשש ישנם דרכים לעקוף את הקושי. כאשר אנו נמצאים בצומת קבלת החלטות לעיתים, כל החלטה תהיה טובה. הבחירה שלנו תוביל אותנו להתנסות, למיפוי אפשרויות, לבדיקת השטח. משם נוכל לקבל אינדקציה וניסיון ולכוון את עצמנו בצורה מדויקת יותר לניסיון הבא. העיקר הוא העשייה!

כעת, כאשר בניתם אסרטרטגיה מדויקת עבורכם ועבור מטרותיכם צאו לדרך בהצלחה, באמונה מלאה ובמוטיבציה לעשייה מבלי לחשוב על התוצאה. דברו ב"יש" וב"אפשר" בחשיבה כזו, הנכון והטוב כבר יגיע.

 

התכוננתם נפלא! זמן לצאת לדרך! אתם מוזמנים לגלות סודות נוספים בדרככם לקריירה מוצלחת

כל אלו רק על קצה המזלג, פיתוח אסטרטגיה דורשת ידע ויכולת הכוונה, לשם כך, פותחה שיטתI-FACTOR של לימור אטד לפריצות דרך בקריירה. בסדנאות, ההרצאות והליווי האישי ברוח השיטה תוכלו ללמוד את האייפקטור האישי שלכם, הגורם שהוא "אני", להעשיר את אופן פעולתכם העצמאית, לגלות את החוזקות שלכם, להפוך את החלום לעשייה ולצאת לדרך יעילה להגשמה עצמית במקום העבודה. בין אם אתם בסיום מסגרת ולקראת קריירה ראשונה או שנייה או מעוניינים בפריצות דרך ובשינוי ובהתקדמות בקריירה נוכחית.

אבנים גדולות קודם

אבנים גדולות קודם
מוטיבציה ותקשורת בניהול זמן

אבנים גדולות קודם

מוטיבציה ותקשורת בניהול זמן 

 

אם היינו מקבלים את שלושת המשאלות מדג הזהב, סביר כי חלק גדול מאיתנו היה מבקש עוד זמן. אך, לצערנו הרב, זמן הוא משאב שאיננו בשליטתנו. החדשות המשמחות הן שאם ננהל את מעשינו ועצמנו, נוכל לעשות זאת בהצלחה מול עובדות הזמן שתמיד מצויות במחסור. והמפתח? כמו רוב הדברים בחיינו מצוי בתקשורת. תקשורת שתתחיל בשיח שלנו עם עצמנו, בהגדרות המטרות העצמיות שלנו ותמשיך בבהירות השיח שלנו עם הארגון שבו אנחנו פועלים בין אם אנחנו עצמאים או שכירים, תייעל את ההתנהלות שלנו מול הזמן. איך נשתמש בתקשורת כדי לייעל את ניצול הזמן? ואיך נבצע משימות בהתחשב בנתון שנראה כמו תמיד נמצא בחסר?

 

 

יחד עם ההשלמה כי זמן הוא דבר שמתנהל מעצמו ניתן לחשב כיצד לנהל את עצמנו במסגרת זמן נתון בעזרת התקשורת שלנו עם עצמנו. לאחר שנגדיר במה נרצה להשקיע את משאב הזמן העומד לרשותינו, נוכל להשתמש בסט של מיומנויות חיוניות כדי לעשות זאת בצורה היעילה ביותר. ישנם מספר תחומים של ניהול זמן שניתן לשלוט בהם ביניהם: הגדרת והצבת מטרה, תעדוף וקביעת סדר עדיפויות, התנהלות ושיבושי ניהול, דחיינות/ סחבת ותזמון.

 

 

 

תקשורת ביני לבין עצמי

 

כדי שנוכל לבחור נכון איך לנהל את הזמן שלנו עלינו לדעת לבדוק עם עצמנו, מה הם הדברים החשובים לנו באמת, במה נרצה להשקיע את הזמן שלנו. חשוב לדעת להסתכל פנימה, להגדיר את הרצונות האישיים שלנו ולהגדיר לנו מטרות, וכל זאת בהתאם לאילוצים שלנו ושל הארגון בו אנו פועלים. האם נרצה להקדיש 8 שעות לעבודה ביום? או רק 6? האם יש משהו שאני רוצה לעשות כבר המון זמן אבל לא מצליח להתפנות אליו מפאת חוסר זמן? בנוסף יש לחשוב ולהבין מה הם צרכני הזמן ששואבים ממני את מירב הזמן שלי. האם הרגלי העבודה שלנו לא מאפשרים לנו להביא תפוקה מירבית? האם יש מחסום בארגון שלא בשליטתי אבל מעכב אותי? וכיצד אני מאפשר ניטרול של אותם רעשים סביבתיים. אדם שיצליח לזהות על עצמו את גורמי הקושי בורך בתכונה מצוינת וחיונית לדרך הנכונה לניהול הזמן, מכיוון שיש להכיר בדפוסי ההתנהגות שלנו לשם הייעול העצמי. לאחר שנעשה זאת, נדע טוב יותר, כדי לנהל את הזמן שלנו. ואם עדיין יש המון מה לעשות ומעט מידי זמן? יש כלים רבים שיסייעו בידינו לניצול יעיל של הזמן שברשותינו.

 

 

 

אז, תכל'ס, איך נעשה את זה נכון?

 

ראשית נגדיר את המשימות והמטלות שלנו לפי החשיבות שלהן. כעובדים בארגון עלינו להבין שיש משמעות נעלה לסדרי עדיפויות. האבנים הגדולות הן המשימות הנמצאות על לוח הזמנים שלנו שיביאו לי רווח תפקודי והחלטנו כי הם חשובות ומהותיות עבורנו. את האבנים הגדולות חשוב לתעדף נכון ובתחילת סדר העדיפויות. לאחר מכן יש לתעדף את האבנים הבינוניות/ קטנות - הן אלו שחשיבותן קטנה יותר, אבל עליי לבצע ולהספיק אותם גם. אם נבצע פעולה הפוכה של תעדוף, לא יישאר לנו זמן ומקום עבור האבנים הגדולות.

 

מעבר לכך, מומלץ להשתמש בכלים ייחודיים וידידותיים שיסייעו בידינו לניהול זמן מוצלח לרבות- לוח שנה או יומן- פיזי או דיגיטלי השייך לארגון, שעונים למיניהם, טבלת משימות עם הגדרת זמן מוקדש לכל אחת מראש, פונקציות במכשיר סלולרי לניהול זמן לרבות אפליקציות לניהול זמן. ומכיוון שלא כולנו שווים, כדאי ומומלץ גם לבדוק באופן אישי מה הם השעות הפרודוקטיביות שלנו בעזרת טבלה המיועדת לכך.

 

 

 

טיפים כללים לניהול זמן

 

·העריכו 45 דק בפועל כשעה. כך נקצה זמן לבלתמים.

 

·שימו לעצמכם תמרורים- מה שלוקח יותר משעתיים, לא מתקדם נכון.

 

·הקדישו מחשבה- האם הפגישה רלוונטית/ יעילה/ משרתת אותי?

 

·כבדו את עצמכם ואחרים- הגיעו בזמן ועדכנו על איחור/ אי הגעה.

 

·בסוף כל יום תכננו את היום שלמחרת לרבות יעדים אישיים ומשימות.

 

·זהו וסננו גנבי זמן.

 

 

 

משמעויות תקשורת פנימית וניהול הזמן

 

כאשר נבצע תכנון מראש נוכל להינות מכך במספר רמות- נוכל לסיים את המשימות הדחופות בצורה יעילה ולפנות זמן לתת מעצמנו למען פיתוח וקידום הארגון בו אנו פועלים, וגם נוכל להקדיש זמן אישי לעצמנו ולא למשימותינו. כתוצאה מכך נרגיש יעילים ונינוחים יותר. למעשה, תזמון הביצוע של המטלות במקביל לתזמון הביצוע של מה שאנחנו אוהבים ובוחרים לעשות הוא ביטוי לעצמאות אישית ולנטילת אחריות על הזמן שאנו מקדישים להשגת מטרות. מחקרים מוכיחים כי אנשים המקדישים זמן לתכנון זמן, נתקלים בפחות שיבושים מאלו שלא מתכננים את זמנם כראוי.

 

 

בנוסף, כאשר אנחנו משקיעים זמן רב בנושאים מסוימים, ומרגישים שאין ביכולתינו להתפנות לדברים אחרים למרות שעשויים להיות חשובים גם הם, אנחנו יוצרים מצב בו אנחנו מבזבזים את משאב הזמן שעומד לרשותינו ומרגישים לא מסופקים למרות העבודה הקשה שלנו. כמו כן אנחנו עשויים לאכזב את הסובבים אותנו. יישום התקשורת העצמית יחד עם ניהול זמן נכון תאפשר לנו בין השאר תקשורת טובה ונכונה יותר עם הסובבים אותנו. ראשית, תקשורת איתם עשוייה לשפר את הצבת המטרות שלנו במסגרת הזמן הקיים לרשותינו ושינוי סדר העדיפויות שהיינו קובעים אלמלא היינו משוחחים עימם. שנית, כאשר ננהל זמן נכון נוכל לאפשר לעצמנו לעשות הספקים טובים יותר עבור מקום העבודה שלנו, עבור הלקוחות שלנו, ואפילו נוכל להקדיש זמן רב יותר לבני הזוג ולמשפחה שלנו.

 


רוצים לגלות את ה I-FACTOR בארגון, בעסק או בקריירה שלכם? לחצו כאן